המהדורה השבועית הזו היא מאוד מיוחדת. מהסיפור הראשון שפורסם מאוד בשנת 2013 ועד עכשיו, זהו הפוסט ה -1000 שלנו! זה היה מסע מדהים להגיע עד כה, כמו שאנחנו מסתכלים קדימה להביא לך את אלף הסיפורים הבאים.

במהדורה השבועית הזו יש לנו כמה מקומות אוכל מושכים של סידני לספר לכם, בנוסף למה שראינו של מרדי גרא השנה, מידע על נסיעות לחופשת הסקי הבאה שלכם, יציאת האלבום החדש של חברנו כמו גם היום האחרון של מיצב אמנות מדהים.

אז בלי להתייצב, ממש כאן מגיע הסיפור ה -1000 שלנו!

לחיים – ג’ים וכריסטינה xx

הערב אנחנו הולכים לארוחת ערב עם בן זוגנו רוחאן, כמו גם אנו חוזרים לרדוף ישן של שלנו: פדינגטון. זה היה ברחוב הזה בו פגשתי את כריסטינה כמו גם כן, שם שנינו פגשנו את רוהן – מסביב בדיוק באותו זמן. אז לפרבר בסידני יש היסטוריה אמיתית עבורנו.

אבל לפני ארוחת הערב, כולנו נכנסים למלון החטיבה האור שבראש רחוב אוקספורד לחצי ליטר. הגג ממש כאן הוא קצת טריק אזורי כמו גם מתהדר בנופים חריגים אידיאלי ברחבי העיר. בכיוון אחד תוכלו לראות אל בוטניקה, ואילו בשנייה היא העיר המתאימה כמו גם אפילו גשר הנמל.

מושלם לשמש.

הגענו לפדינגטון, שהיה בעבר הפיל כמו גם מריצה עוד ביום. כעת, במקום הפאב האירי החבל מעט שהיה זה, המיקום הזה הוא מסעדת פאב בסגנון ביסטרו עם אוכל יוצא דופן, אווירה מסבירת פנים כמו גם צוות מצוין באמת. אנחנו תמיד מרוצים מהמקום הזה.

האוכל הוא – כמו גם קונספט של צלחות מניות. הם התקינו גדות של גרילי סיבוב מרשימים למראה על הקיר האחורי בו אזור המטבח מגלה בשר לשלמות.

אנו קונים בשקיקה וממלאים את השולחן בבורטה, כרובית מטוגנת, כובע גוש בקר צלי, עוף רוטסרי, צ’יפס, סלט עגבניות כמו גם ירקות. כשיר למלכים, הארוחה הזו הייתה בדיוק מה שאנחנו מרגישים.

אנו נפרדים מפרידה לרוהאן אחרי ארוחת הערב, כמו גם חוזרים לעבר העיר. הלילה הוא ליל מצעד מרדי גרא של סידני כמו גם המסיבה, כמו גם כשאנחנו הולכים ברחוב אוקספורד, אנו מגלים שדברים עדיין נמשכים.

יש אווירה יוצאת דופן ברחובות סארי הילס כמו גם דארלינגהרסט, כמו גם אנו משרים את זה כשאנחנו עושים את דרכנו לאט הביתה.

חלק זה של סידני הוא תוסס בדרך כלל, במיוחד במוצאי שבת. עם זאת בסוף השבוע של מרדי גרא, זה מיקום יוצא דופן.

בתחתית רחוב אוקספורד – בפינת הייד פארק – ההמונים מתעבים כשאנשים מתחילים לפלס את דרכם או הלאה למסיבות. אנו שומעים חטיפי שיחות שאתה בדרך כלל לא שומע:

“תסתכל על הקו אצל מר קרלס!”

“רוצה להשיג בקבוק עמיל?” “F*ck כן!”

“איבדתי את הפין הידידותי לסביבה שלי.”

זה כיף רב.

היום אחר הצהריים אנו במעבורת לעיר וכשאנחנו עוברים את מילסונס פוינט, אני תופס צמצום מהיר של גלגל הפריס בפארק לונה.

אנו יוצאים לראות מיצב אמנות שרוהאן סיפר לנו על אמש. זה היום האחרון של התערוכה.

זה עד מאת ניק קייב. לא המוזיקאי האוסי ניק קייב, אולם האמן האפרו -אמריקני משיקגו.

המתקן המהפנט הזה – המכונה ‘יער ספינר קינטי’ בולט כמו גם יפה. הסולם יוצא דופן כאשר כל אחת מצורות המתכת הללו תלויות מקווים המחוברים לתקרה. הם מסתובבים כמו גם נוצצים את אור השמש באיכות דמוית חלומות.

רק עד שאתה מסתכל בזהירות אתה מבחין במוטיבים קטנים של אקדחים בחלק מהקטעים …

מקסים כמו המתקן הזה, יש לו גם מסר פוליטי חזק. זו הפגנה נגד אלימות אקדחים, שחיתות כמו גם גזענות בחברה. ניק קייב שואל את הדאגה “האם יש גזענות בשמיים?” כמו כן, זה היה הדאגה שניק שאל את עצמו כשהוא מבטא את הגרפיקה הזו.

בחדר הסמוך, מושעה מהתקרה נמצא גבישי נברשת עננים דמויי ענן דמויי חלומות. על גבי ‘ענף הקריסטל’ נמצא תוכנית של חפצים אקלקטיים לכאורה. אתה יכול לטפס במעלה הסולמות כדי להביט למטה על האוסף הזה, כמו גם אז אתה מבין שאין שום דבר אקראי בחפצים שם למעלה.

יש מסר גזעי על חלק גדול ממנו – בכמה ספציפיים של ‘רוכבי דשא’ ברזל יצוק המחזיקים רלוונטיות היסטורית משמעותית לעידן של שחור כמו גם הפרדה לבנה באזורים של ארה”ב.

עם זאת מרחב אחד נוסף הוא ‘קיר הצוק החרוזים’. קשה להשיג סולם של מתקן זה, תוך התחשבות בציורי הקיר התלויים מתבצעים לחלוטין מחרוזים. זה לקח את ניק מערה כמו גם 12 עוזרי סטודיו 18 חודשים ליצור.

מיליוני חרוזי פוני שיער מפלסטיק שהושלו על חוט נשזרו לרשת מטען מטורפת של עכביש. ההודעה עם התקנה זו פחות ברורה, אולם הסולם עצמו מרשים.

אתה יכול ללכת בסמטה בין שכבות של יצירות אמנות זו, מה שנותן את זה לעומק כמו שאנחנואני כתחושת אינטראקציה אתה בדרך כלל לא מסתדר עם אמנות.

התחנה הבאה שלנו היא למועדון הקערות של פטרסאם – כשלעצמו יעד ראוי עם בירה מעולה כמו גם אוכל, כמו גם היסטוריה מרתקת של השכונה האזורית שנאבקת בחזרה כדי להחזיר מועדון שנועד לפיתוח מחדש.

היום, חברנו הטוב ניק הזמין אותנו להשקת אלבום חדש ללהקה שהוא נמצא בו. אבודים ביער רכשו לאחרונה את ניק כפסנתרן שלהם, כמו גם אני חושב שהוא מתאים לאידיאלי.

הלהקה באמת מצוינת, עם צליל אינדי רוק מגניב כמו גם כמה מילים מצוינות. אתה יכול לבדוק את הרדיו הכי מדורה באלבום שלהם ב- Spotify כאן.

ארוחת הצהריים הזו, כריסטינה, כמו גם אני פונה למסעדה האדירה האדירה על ידי השף המהולל מאט מורן. אנחנו ממש כאן כדי ליהנות מהנופים המרהיבים של נמל סידני, כמו גם ליהנות מהאוכל המעוצב להפליא כמובן. עם זאת יש עוד סיבה אחת שאנחנו כאן.

אנו מספקים את האנשים הגדולים מאספן שלג ומלונות אור הזרקורים כדי לדבר תיירות בקולורדו ארה”ב. מחוץ להמלצה מעורפלת ב- Dumb כמו גם במדבר, לא באמת הבנתי הרבה על אספן מלבד זה המקום בו אנשים עשירים באמת הולכים לסקי.

כפי שמתברר, זה לא רק אחד החלקים הטובים ביותר בשדות השלג בקולורדו לסקי (מה שהופך אותו לאחד הטובים בעולם), זה גם הרבה יותר מסתם Hangout עבור העשירים העל.

במהלך ארוחת הצהריים, כריסטינה כמו גם אני מגלה על האפשרויות המדהימות לאנשים שרוצים לחוות את החלק המקסים הזה של העולם. אנחנו לא גולשים ענקיים, אולם כעת אנו מכוונים את אתרי הנסיעות שלנו במורדות – גם אם זה נועד קצת לסקי או אפילו פונים לאספן באביב, בקיץ או בסתיו.

זה חלק מהמדינות נהדר עבור כל המטיילים – זקנים, צעירים, זוגות, משפחות, רווקים, אתה קורא לזה, כמו כל סוג אחר.

אנו מקווים שוב במעבורת אחרי ארוחת הצהריים, כמו גם להפליג על פני אחת מספינות השייט הגדולות יותר שעגנו בקווי המעגלי. קשה להשיג קנה מידה עם המפלצות הצפות הללו, אולם הסירה הקטנה שבאה בינינו כמו גם הסיירת עוזרת!

הערב, אנו נלהבים לבדוק ובכל זאת עוד מסעדה מעולה אחת שעליכם לנסות. שלושה ברווזים כחולים ברוזברי (ישנם גם מקומות אחרים, כמו זה בחווה במפרץ ביירון) הוא מרחב מקסים. כמו גם זה המקום הטוב ביותר לחגיגות הלילה.

לקראת ההשקה של שבוע ה- Orange F.O.O.D השנה (5-14 באפריל), אנו אוכלים עם כמה מהמפיקים כמו גם מנחים אורות שהופכים אותה לאחת מפסטיבלי האוכל הטובים ביותר במדינה.

אני בטוח שלא הבנת ש- Orange F.O.O.D שבוע, העומד על אוכל של מחוז אורנג ‘, רץ כבר 28 שנים! זה מרשים, כמו גם לא רק מכיוון שכתום היא עיירה אזורית בניו סאות ‘ויילס – נסיעה של 3.5 שעות מסידני.

ביקרנו ב- Orange, NSW מספר פעמים – למען האמת הטיול האחרון שלנו היה לבדוק את פסטיבל היין הלבן הכתום בסוף השנה שעברה. אנחנו אוהבים את זה שם. האוכל כמו גם יין לבן מדהים, אולם המקומיים כל כך ידידותיים כמו גם מסבירי פנים.

האוכל מתחיל לצאת לשולחן ממש כאן בשלושה ברווזים כחולים בדיוק בזמן. דיבורים על כתום כמו גם על היצירה האזורית שם גרמו לכולנו רעבים.

ארוחת הדלעת הצלה זו יוצאת דופן – מזוגגת בדבש מותסס, ועליה קרם גבינת עיזים, שמן צ’ילי כמו גם פנגראטאטו. כמעט גורם לי לרצות ללכת ירקות … כמעט!

וכך גם קישואים, סלט מנטה של ​​אפונה, אולם פורצ’טה של ​​טרונקי קריק כמו גם פיצוחיה הפריך הופך את ראשי כל כך בקלות.

בזמן שאנו נהנים מארוחת הערב שלנו, אנו משוחחים עם האנשים על השולחן שלנו – בפרט, כריסטין וויליאמס, הבעלים של גודולפין. אירוח מקסים בסגנון כפרי מקסים עצמאי ממש מחוץ לעיר הכתומה נשמע בדיוק כמו סוג המיקום בו אנו נשארו.

אישי לחלוטין כמו גם הרחק מכולם, אני לא יכול לחשוב על מיקום מקסים הרבה יותר לסוף שבוע. טיול בכמה יקבים, מלאי אוכל אזורי טעים, כמו גם להתבהר באחד הנכסים המבודדים הללו. שְׁלֵמוּת.

קינוחים יוצאים גם כמו שמחתי. בעיניי, אין כמו הנדנדה הארוטית של פנה קוטה אמינה – במיוחד אחרי כמה כוסות של יין לבן טעים מתפוז.

ארוחת הערב הייתה דוגמה יוצאת דופן למה להסתכל קדימה במהלך שבוע ה- Orange F.O.O.D. אנחנו לא יכולים לחכות – אם שום דבר אחר כתירוץ גדול לחזור לכתום.

וודא שיש לך את התוכניות שלך ל -5-14 באפריל למטה. בדוק את אתר האינטרנט שלהם כדי שתבין מה קורה, כמו גם לעלות לגודולפין כך שאתה נמצא במקום הטוב ביותר להישאר.

הערב יש לנו עין על מזג האוויר. זה לא יהיה סוף העולם אם ענן הסערה המוזר למראה זה יתיישב כמו גם שופך גשם בערב שלנו, עם זאת זה לא יהיה הכי טוב. יש לנו 5 דקות הליכה מהמעבורת שלנו להזמנות ארוחת ערב בפירמוnt מעבר למפרץ.

אצבעות חצו את ענן הסערה הפריקי הזה מתנפח.

תוֹצָאָה! הערב הפך לערעור כמו גם אנו יכולים ליהנות מהנופים מאחת ממסעדות הטריק הנסתרות הטובות ביותר בסידני.

הלילה, אנחנו בטרנארי, שהוא חלק מהנמל הנובוטל דרלינג. נוף אל הנמל כמו גם לעיר מהמרפסת של המסעדה הזו הם באמת יוצאי דופן. כמו גם סגנון התוכנית הפתוחה של המרחב הזה הוא הפתעה, מכיוון שאתה לא יכול לראות אותו מהרחוב בכלל.

הטרינרי מקבל את שמו מהמילה הלטינית ‘טרנריוס’ המציין ‘מורכב משלושה’. שלוש הידיים של המסעדה הזו – הבר, הגריל כמו גם הווק – מעניקות רשימת משקאות יוצאת דופן, סטייק משמעותי כמו גם תפריט פירות ים כמו גם נושא מזרחי השוזר טעמים ברחבי המטבח.

אפשרויות ישיבה מגוון מצד הבר, כמו גם שוטרי מסעדה שגרתיים לתחנות שורה קדמית בצידי מטבח הגריל בתכנית הפתוחה.

כריסטינה כמו גם אני אוהבת לשבת איפה שהקסם קורה. למען האמת אנו אוהבים את המושבים האלה לשגרה. עם זאת, הם מבוקשים, אז וודא שאתה שואל מתי אתה מזמין. כמו כן תאמינו לי, תרצו לבוא לכאן.

אנו אוכלים הלילה מתפריט Degustation, שנראה כי היא הבחירה הטובה ביותר כשיש כל כך הרבה מה לבחור ממנה. עם זאת האישה שלידנו קנתה את באגי בלמיין מהגריל. אני לא יכול לסייע להתגנב. הסתכל עליהם!

זמן קצר לאחר הצילום הזה היא מרוקנת את הקליפות של הסרטנים הטעימים הללו כמו גם את ערימת הבשר הלבן העדין ועם זאת עשיר מריחות מדהימות. זו משימה נהדרת שלשף לוקאש פסניבסקי כמו גם לשף ג’ויה יש את הגב שלנו הלילה. שניהם מרגיעים אותנו שיש הרבה אוכל שמגיע בדרך שלנו!

השף לוקאש מוצב מולנו, וזה די מגניב. הוא למעשה טשטוש של תנועה כשהוא מנהל את המטבח. אלה באמת המושבים הטובים ביותר בבית.

לאחר מסע בתפריטים ממש כאן בטרנארי, ארוחת הערב שלנו מגיעה לשלב זה: הסטייק. מבושל לחלוטין כמו גם נח, הפילה הסקוטי הזה עם אפשרות של שלושה רטבים (היין הלבן האדום הוא הטוב ביותר) הוא באמת מדהים.

אנו נעביר הערכה מלאה של הטרנארי בימים הקרובים, אז סחבו את עצמכם למרתון של 8 מנות של ארוחת ערב. עם יינות תואמים כמובן!

מקווה שתנאה מהפוסט 1000 שלנו. זה היה ענק – מעל 2000 מילים, מה שמרצה אותי.

לחיים – ג’ים וכריסטינה xx

Updated: 04/10/19 | April 10, 2019

“I’m going to quit my job when we get back,” I said, looking to my pal Scott.

“בֶּאֱמֶת? אני בספק.”

“No really, I am. I’m going to quit and travel the world,” I said, turning my face back into the warm Thailand sun.

It was 2004, and we were in Ko Samui. We had just visited Chiang Mai, where I had met the five travelers who so inspired me to travel the world.

Their world of no 401(k)s, vacations, and bosses seemed too good to be true and I wanted to be a part of it.

I was determined to be a part of it.

I even started to prepare for it while in Thailand before I had any real idea of what I was going to do.

While on Ko Samui, I bought the Lonely planet guide to Southeast Asia.

I didn’t even know if I’d go there on my next trip. I didn’t know when my trip would be or for how long or what I wanted to see.

But buying that guide made the whole thing seem more real. It was my commitment to travel. I had the guide; there was no turning back now. The guide symbolized my trip, and for me, it represented what I had to do to make the mental leap.

This book was like an ancient relic that contained hidden knowledge that I, a new initiate, had to decipher. It was my guide into the unknown. how could I stretch my money for a whole year? how could I get by without speaking a word of the language? how could I avoid getting scammed? how could I make my travel as rewarding as I envisioned it would be? how could I do it as effortlessly as the new pals I met in Thailand? all of those answers, it seemed to me, were in this book—or at least the hints to the answers were there.

I read every page of the book on the flight home. I highlighted destinations, planned routes, and worked out my trip in my head. I knew everything about Southeast Asia by the time I touched down in Boston.

However, once back home, I pertained to the realization that I had no idea how to make this happen.

Would I finish my MBA? how much money would I need? When could I go? Where would I go? What would people say? how do I get an RTW ticket? What credit card should I use? Are hostels safe?

The list of questions seemed endless, and in the days before travel blogs, Twitter, and iphone apps, the challenge of planning a trip was a lot more daunting than it is today. outside of a few websites, there just wasn’t as much information on the Internet back then.

It took a lot longer to find and was usually a bit dated.

But the real challenge would be telling people I was leaving and letting them know I meant it. I don’t remember the exact conversation I had with my parents. They always counter my impulsive decisions (of which there are many) with some nervous, “the world is a dangerous place and we worry” parental response.

Over the years I sort of tuned them out. I have my father’s stubborn streak, and once I make a decision, I make it.

For a while, I don’t think they even believed me, and until the day I left, they tried to talk me out of it.

But what I do remember is going into my boss’s office.

It was a few weeks after I had come back from Thailand, and I was getting more and more sure that I was going to do this trip. I knew I had to do this trip. I went into his office and told him we needed to talk.

A bald, heavyset, affable guy with a love for cooking and wine, who always encouraged me to strive for more, I figured he would be the most understanding and encouraging. and I owed it to him to give him plenty of time to find a replacement.

I laid it all out. I told him about how ever since my Costa Rica trip I couldn’t stop thinking about traveling. I told him about meeting my new Canadian and Belgian pals and how I knew from talking with them that I had to travel around the world before I started my career. and I told him that whatever career that might end up being, it wouldn’t be in healthcare.

He leaned back in his large leather chair and gave me a dissatisfied look.

“You’ve only been here eight months, Matt. It’s hard to find a new person, especially someone good. I think there’s a future for you in health care.”

As he spoke, I heard a mix of anger, sadness, and disappointment in his voice. He had taken to being my mentor, giving me more and more important tasks, letting me manage one of the training programs he was responsible for, and coaching me into adulthood. It wasn’t simply that he’d have to go to the effort of replacing me—I really think he believed I had a future there.

“I won’t leave right away,” I replied. “I’ll stay until July, finish my MBA, and then leave for my trip. That will give you six months to find a replacement.”

“I had always seen you as a potential hospital executive or CEO one day.”

It was flattering, if not also totally manipulative. Not a lot of entry-level workers get that sort of vote of confidence from their boss, assuming he really meant it. I choose to think he did. and what did it mean if I was right? A million dollar a year salary. A big office. צוות. fancy dinners. attractive things. but would I bet my future happiness that they were really on the table? and would I want to spend the next 25-30 years of my life getting there?

I kept in mind my elsewhere. and I kept in mind the guidebook sitting on my desk.

“I appreciate it,” I told him. “But I know this is the right thing for me right now. and the timing is perfect.”

He sat there in silence, his face lost in thought as he processed the information. I grew more nervous as each second on the clocked ticked by.

He scrubed his head and sighed.

“Ok, I’ll talk to the office manager and we’ll start looking for your replacement. אני אתגעגע אליך. but if you feel this is right, I think you should do it.”

In a way, it was more than my job I quit that day. I quit my life.

I quit the American Dream.

My life had been heading down a road that I realized I wasn’t ready for: marriage, houses, kids, 401(k)s, play dates, college funds — everything you think about when you think about the American Dream.

At 22, I was working 50-60 hours per week, investing in retirement funds, and planning out my next 40 years. I never loved it, but that was just what people did, right?

While there is nothing wrong with that, it wasn’t what I really wanted.

It took a trip to Thailand to make me realize I was unhappy. It showed me that there was more to life than the corporate grind. While that lifestyle is good for lots of people, it wasn’t for me.

The day I left the office was the day I quit a life I had never really liked. I was living to work, not working to live. So when I hopped on the road at 25, I knew I wasn’t ready for that type of life. I’d come back to the “real world” when my trip was over.

Though, as time went on, I realized I could never go back. The divide between that world and mine was too great.

Sometimes decisions we make ripple forward in our lives like giant tsunamis. I thought the day I quit I was just quitting a job. It turned out I was quitting a lifestyle. I quit the American Dream, and in doing so, I found my own and have never looked back.

And they say quitting is for losers.

How to travel the world on $50 a Day

My new York Times best-selling paperback guide to world travel will teach you how to master the art of travel so that you’ll get off the beaten path, save money, and have a deeper travel experience. זהו מדריך התכנון שלך ל- Z שה- BBC כינה את “התנ”ך למטיילים בתקציב.”

Click here to learn more and start reading it today!

Book Your Trip: Logistical tips and Tricks
הזמן את הטיסה שלך
Find a low-cost flight by using Skyscanner. It’s my favorite search engine because it searches websites and airlines around the globe so you always know no stone is left unturned.

הזמן את הלינה שלך
אתה יכול להזמין את ההוסטל שלך עם OstelWorld. אם אתה רוצה להישאר במקום אחר מלבד אכסניה, השתמש ב- Booking.com מכיוון שהם מחזירים בעקביות את התעריפים הפחות יקרים לבתי הארחה ומלונות.

אל תשכח ביטוח נסיעות
Travel insurance will protect you against illness, injury, theft, and cancellations. It’s comprehensive protection in case anything goes wrong. I never go on a trip without it as I’ve had to use it many times in the past. החברות האהובות עלי שמציעות את השירות והערך הטוב ביותר הן:

SafetyWing (הכי טוב לכולם)

להבטיח את הטיול שלי (לאלה מעל גיל 70)

מדג’ט (לכיסוי פינוי נוסף)

מוכנים להזמין את הטיול שלך?
עיין בדף המשאבים שלי לקבלת החברות הטובות ביותר להשתמש בו כשאתה נוסע. אני מפרט את כל אלה שאני משתמש כשאני נוסע. הם הטובים ביותר בכיתה ואתה לא יכול להשתבש להשתמש בהם בטיול שלך.

ככל שהימים מתקצרים בהתמדה כאן בסידני, האורות נדלקים בסוג הפסטיבל המבריק השנתי שלנו. זה כיף רב כמו שהיא מחיה את העיר לחיים.

בינתיים – בשעות האור – זה עדיין פנטסטי להסתובב בעיר הנמל.

השבוע-מלבד המסערים לראות את אורות סידני המבריקים-הסתובבנו עם כמה מהאנשים האהובים שלנו, אוכלים כמה מהאוכל האהוב שלנו כמו גם לשתות כמה מהאהובים שלנו קוקטיילים … בסך הכל זה היה 7 ימים משובחים למדי!

הלילה אנחנו יוצאים בקזינו הכוכבים לראות את האורות מבר הגג שלהם – מרפסת השמיים. הם שינו אותו לטרקלין המבריק עם כסאות מוארים, תצורת משחק מדהימה שממלאת את הקיר, כמו גם נופים פנטסטיים על העיר.

מהרחוב, הכוכבים קיבלו מופע קליל במיוחד שמגיע מהגגות שלו שמנוהלים מהפארק שמעבר לרחוב על ידי הציבור.

המים כמו גם מופע הלייזר בסליל הארבור הם באמת די טובים. המוזיקה קצת גבינה אולם היא עובדת מספיק טוב עם מטוסי מים כוריאוגרפיים להפליא, לייזרים כמו גם מטוסי להבה.

הזווית הטובה ביותר לראות אותם היא מסמוך לגלגל הפריס.

ההליכה הקצרה של אמש סביב הכוכב, כמו גם הנמל של דארלינג, הייתה רק הקדמה לאינסטאטה של ​​הלילה שאורגנה על ידי היעד NSW. אנו יוצאים מהכוכב אחרי ארוחת פיצה טעימה בפיזפרטה (מוצע מאוד בדרך) עם כמה צלמים מקצועיים מדהימים כדי לקבל את הנופים הטובים ביותר של הפסטיבל המשלים הטוב ביותר בסידני.

אנו פונים אל המים כמו גם קופצים על אחת ממעבורת המעבורת המיוחדת של סידני, כחלק ממעליו. זה מספק נקודת מבט כה פנטסטית של הפסטיבל. בדוק את ה- hashtag #beyondthewharf באינסטגרם.

הלילה אנחנו עם כמה צלמים מקצועיים מדהימים עם כישורי אינסטגרם חמורים. בזמן שאנחנו איתם, אנו מבקשים כמה רעיונות לצלם תמונות פנטסטיות בלילה.

בדוק את חמשת הרעיונות המובילים שלנו לצילומי לילה כאן כדי להפיק את המיטב מהשבוע האחרון של סידני המבריק 2015.

היום אחר הצהריים, גברת רומנטיקה כמו גם אני מדביקה את צ’ום סטף שלנו מ- LipstickandCake.com כדי לאכול. דיברנו על כך שסורי בסורי הילס כבר זמן מה. זה קשור לקרוב ביותר שגילינו לבר צלילה אמריקני נהדר בהתחשב בעובדה שעזבנו את המפרטים בשנה שעברה.

סטף הלך לסנדוויץ ‘מייק הנאה – בדרך כלל מק כמו גם גבינה עם בשר בקר מושך – כמו גם גברת R בחרה גליל וייטנאמי טעים למראה. מצד שני בחרתי את ההמבורגר הסורי. ההמבורגר די בסדר, אולם צ’יפס הקמטים מעולה.

בדוק את Surly אם אתה בשכונה. שווה ביקור!

גברת רומנטיקה היא באקסטזה להפליא כיום. היא השלימה לבנות את האתר עבור Bit Blog Grient – בדוק את זה, זה מדהים. גברת R כמו גם קרלי מ- Smaggle.com מתכוננים לסדנה הנוכחית ביותר שלהם באדלייד ב- 30 ביוני.

LittleBlogbig.com

הערב אנחנו בטעימת יין לבן … בבית! אחוזת שילד בברוסה הוציאו את שיראז הגדול ביותר והגדול ביותר שלהם – המהדורה המיוחדת של Prämie 2013. עם המדיום הנפלא של טוויטר, סקוט משילד מוביל אותנו עם לא רק הפרמי. שיראז כמו גם בן שילד שירז טעימה לשנת 2012.

הפרמי הוא שיראז גדול ומעוגל שמגלם באמת את טעם הברוסה. זה מוצע מסוחרים שנבחרו כמו גם מסעדות, אז שמור על עיניך קלוף למספר הסיביות הזה.

היום אחר הצהריים יצאנו לטיול מהיר לחוף נשימה של אוויר צח. המים פשוט כל כך הסר בבונדי היום. אנחנו אוהבים את החוף בחורף. זה כל כך הרבה יותר שלווה כמו גם האוויר כל כך פריך.

זה שבוע נגרוני ברחבי העולם מה -1 ביוני עד 7 ביוני. אני יודע. רעיון מרהיב, נכון? באופן כללי בשבוע הבא כל נגרוני שאתה מקבל במקומות המשתתפים, שבר יתום חלק מהתמורה לצדקה שנבחרה.

מצא את הסרגל הקרוב ביותר לך באמצעות הסקירה שלנו ממש כאן, כמו גם לראות באיזה צדקה אתה תומך כשאתה נהנה מהמשקה המעורב הטוב ביותר אי פעם!

הלילה יש לנו את ההנאה מעסקי קייט מ- SecretBloggersBusiness.com. היא ציינה שיש לה כמה כופתאות לפני זמן מה, כך שעשינו את הדבר המעשי ביותר, כמו גם לבוא ממש כאן כדי לסן טאי פונג טייוואן כופתת.

עמיתים צבעוניים צבעוניים אלה כולם טעמים שונים – מבולונז לגבינה! כל אחד מהם מלא בטוב מרק כמו שהם טעימים.

אחרי הארוחה, אנו מתכננים כמה משקאות – אולי ב”פראבר רובר “במעלה הדרך, כמו גם אולי לטייל ברויאל אלברט הזקן הגדול, כמובן!

גברת רומנטיקה מסתכלת לאחור על זמנה בבאלי טודהy. אני אוהב את התצלום הזה שהיא צילמה בכבישים סביב סמיניאק. המנורות בחנות זו כל כך צבעוניות … כמו גם יש כל כך הרבה.

בזמן שאנחנו בעניין, גברת R גם חולקת את המיקום האהוב שלה לאכול בבאלי: מסעדה בשם אמא סן, כמו גם שהיא נראית די מדהימה!

בדוק את ההערכה שלנו של אמא סן כאן.

אחרי ארוחת הערב שלה ב- MOM SAN, גברת R צילמה את התצלום הזה של השקיעה בבאלי. זה די טוב, לא? לא מבין אותך, עם זאת זה גורם לי לרצות להיות שם אידיאלי עכשיו!

עד כמה עוגות אלה נראות גדולות? החבר שלנו קיבל אותם מטעם – בדרך כלל מובנים עבור הבגטים המענגים שלהם, הם גם קונים במגוון מאפים כמו גם קינוחים שגורמים לעיניים שלי להתגלגל בראשי. הם השיטה הטובה ביותר לסיים את מסיבת ארוחת הערב של חברנו.

אגב, כן, הם באמת טועמים כמו שהם נראים. ובכן, אני מצביע על כדור הארץ המבריק של מוס קרמל מלוח עם קשיו מזוגג והכל במקרה קיצורי קיצור מתפורר.

לא שיטה גרועה לסיום השבוע, אני צריך לומר! מה בדיוק איתך? מה השגת כמו השבוע האחרון? כמו גם בדיוק איך היה סוף השבוע שלך? ספר לנו בתגובות!

תמונות מאת מר כמו גם גברת רומנטיקה באמצעות אינסטגרם: @mrandmrsromance, @hairromance, @Christina.Butcher – חשבון האינסטה של ​​גברת R כמו גם @Angrybastard כמובן!

זה היה אחד מאותם שלווה נדירה מתחילה לשנה עבורנו. נדיר אכן. אך בהתחשב בכך שהתחלה במשרד, תיבות הדואר הנכנס שלנו נשארו ללא רחמים, הטלפונים שלנו היו שקטים למדי וההתחייבויות החברתיות שלנו יחסית ללא הפרעה.

יש לי תחושה שזו יכולה להיות הרוגע לפני סופת החרא, אבל אנחנו מצפים לזה. זה היה כל כך מחזיר את חופשת חג המולד שכריסטינה ואני מוכנים להעלות שוב דברים.

בפוסט הזה יש לנו חדשות על ג’ין קיץ חדש שאתה צריך לדעת עליו, קפה קר חדש שאתה צריך לדעת עליו, סערה שפגעה בסידני שאתה כבר יודע עליו ואורח הבית הפרוותי שלנו אתה בטח לא ” אני צריך לדעת על – אבל אנחנו הולכים לספר לך בכל מקרה!

מקווה שתיהנו ממהדורת ה- IG הזו. ג’ים וכריסטינה XX

כריסטינה הייתה לראות את הסטייליסטית שלה סטיבי אנגלית – מסיבה זו הוורוד החדש דרך המנעולים שלה. אבל כשסטיבי ומשפחתו הולכים לחופשה קצת זמן, כריסטינה חזרה הביתה עם הרבה יותר מסתם חתך וצבע מדהימים.

הכירו את אינדי, טרייר השור של סטפורדשייר הידידותי ביותר שתפגשו אי פעם – מה שאומר משהו. הם כלבים מקסימים באופן כללי. אבל היא כל כך מתוקה. אנו מצפים להרבה טיולים איתה סביב הנמל במשך השבועיים הקרובים.

אבל לא היום.

מזג האוויר בסידני היה כל כך מוזר לאחרונה. צלייה של ימים חמים בדקה ואז פטריות מתקרבות משמעותיות של ענני גל רותחים מעל האופק ומשחררים סדקים של גשם בעיר.

לאחרונה היו כמה סופות רעמים אפיות – וזה נראה מבטיח לביצוע הדרן.

תוך דקות (נהנינו ממתח הענן הזה על פני השמיים כל כך מהר) החזית מגיעה מעל הנמל. רוחות מטורפות, גשם אופקי וחושך פתאומי נופלים עלינו. זה כמו ארמגדון!

אבל אז רגעים אחר כך, השמש יוצאת, השמיים מתנוקים באי רצון ומוצגים קשת. כמעט בלתי אפשרי לדעת מה עומד לקרות הלאה. כלומר יכולתי להסתכל על דוח מזג האוויר …

וסיבוב אנחנו הולכים שוב!

היום הוא עוד חריכה עם לחות אבסורדית.

למרבה המזל נספרסו הצילנו ושלחו לנו מדגם מהקפה החדש שלהם במהדורה מוגבלת, שמולבן במיוחד להכנת קפה קר.

זה טרנד שבאמת נכנסנו אליו בתחילת הקיץ הזה, כך שזה נהדר לשתות קפה שנעשה במיוחד לשתייה מעל קרח. מרענן מאוד.

ישנן שתי תערובות לנסות – ה- Leggero על הקרח והאינטנסו על הקרח. כפי שהשמות מרמזים, הראשון הוא קפה קל יותר ופרי יותר והאחרון חזק ועשיר יותר. שניהם טעימים. בדוק את ה- ig hashtag #nespressoonice לקבלת מידע נוסף.

הערב, אנו בודקים את אחד מברי העיר האהובים עלינו, בר התבואה ליד ארבע העונות בסלעים, כדי לבדוק משהו מיוחד מאוד. שני דברים בעצם.

ראשית, גרגר משיק את התפריט החדש שלו לרוח הקיץ: ג’ין! מנהל התבואה רודריק בורמה וצוותו יצרו מערך של קוקטיילים חדשים טעימים הכוללים ג’ין בצורות טעימות שונות. אנו מתקבלים בברכה להשקה עם פיז ג’ין האשכוליות הזה. מתיקות ומרירות מאוזנת לחלוטין, בהירה, מרעננת והרבה מאוד חשוב: טעים לחלוטין.

שנית, גרגר עבד עם המזקקה המקומית ארצ’י רוז כדי ליצור ג’ין מותאם משלהם. רודריק וצוותו בילו זמן במזקקה בגיבוש סגנון ג’ין משלהם עם החבר’ה של ארצ’י רוז. מה שהגיע משיתוף פעולה זה מענג.

הג’ין נוצר כדי להיות שיכור כמרטיני. הג’ין מוגש רק עם שפריץ של ורמוט וטוויסט, מדבר לגמרי בעצמו. גוונים מבריקים, טריים ועדינים של גימור מנדרינה עם ג’ין עשב בעדינות, היישר מהבקבוק.

רודריק נלהב מהסיום האצווה הזו במהירות האפשרית כך שהוא וצוותו יוכלו לחזור לארצ’י רוז ולעשות יותר!

בדוק את הסיפור המלא שלנו בבר התבואה ורודריק כאן: יעדי קוקטייל – כיצד להשיג את שמך ברשימה.

קרא כאן על חוויותינו במזקקת ארצ’י רוז: המזקקה הראשונה של סידני מזה 162 שנה.

החום פשוט ממשיך לבוא ועל אינדי מסכן לא מטפל בזה. במיוחד בגלל שהיא מוציאה את מעיתה בכל פעם שאנחנו בוחרים בהליכה – יש לה קסם מהכדור שלה. אז כשאנחנו חוזרים הביתה, היא צריכה להדהים מהר.

בהתחלה היא עמדה עם אפה קרוב בצורה מסוכנת ללהבי המאוורר, אז מיקמנו את מיטתה במרחק בטוח יותר. נראה שעושה את העבודה.

אני חושב שכולנו נלהבים מהשינוי המדהים שיגיע בקרוב. בואו נקווה שזה לא יימשך זמן רב מדי!